בס"ד
חזרה >>>
תיאור הפתחים השונים של מערת המכפלה.
מאת: איתמר
שניוויס ויגאל צחור
תיאור הפתחים במערת המכפלה כיום
כל
הנכנסים למערת המכפלה עושים זאת באחד משני הפתחים הקיימים כיום בחומת המתחם.האחד
במסגד הג'אוליה (מצפון מזרח)(מספר 1 בתרשים 1)
בו ישנה פרצה המצופה לחלוטין באבן
שיש. מעל לכניסה ומסביבה עיטורים יפים וכתובות. ניכר מבעד לפרצה רק עובי החומה.
הכניסה מפוארת. זוהי למעשה הכניסה הראשית אל המתחם ואל המסגד במקום. דבר זה בולט
אף יותר כשרואים כי אליו מובילים שני גרמי המדרגות הרחבים והשערים המפוארים
הצמודים לחומת המתחם, (מספר 2 בתרשים 1) ומערכת הקמרונות העוטפת את המתחם כולו
משלושה כיוונים. בסמוך לכל אחד מן השערים- רהט לרחיצת רגלים וידיים לפני הכניסה
למסגד.
1.
הפתח השני באולם ביוספיה (אל
אמבר- מספר 3 בתרשים 1) בו ישנה פרצה בחומת המתחם אשר אליה מוביל גרם מדרגות מגן
המערה. הפרצה חודרת מבעד לחומה אל תוך המתחם הסגור. דפנות הפרצה מחופים וצבועים
לבן אך תקרתה חושפת את נדבכי הבניה של החומה הקדומה. צורתה הכללית אינה אומרת כבוד
וזאת ביחס ברור לפרצה השניה בחומה. אגב גרם המדרגות עליו אנו עולים כיום הוא מימיו
של חוסיין מלך ירדן בשנות החמישים. עם סיום עבודות הפיתוח הנציחו הירדנים את
האירוע בכתובת בגן המערה וכן הוציאו בול
(ראה צילום הבול תרשים 2 )
פרצה
שלשית שאינה משמשת לכניסה ויציאה היא הפרצה המאפשרת להתבונן במצבה על שם יוסף מתוך
המתחם.
תיאור מקומו של פתח מערת
המכפלה בעת בנית המבנה.
כל
הכניסות הללו כנראה שלא היו קימות ביום חנוכת מתחם מערת המכפלה בימי הבית השני.
הכניסה הקדומה למערת המכפלה הייתה באזור המסדרון המחבר את "קבר יוסף" לפינת החומה.
(מספר 4 בתרשים 1 )העולים נכנסו
מבעד לשער תחתון ועברו ממפלס נמוך אל תוך המתחם דרך מערכת של מדרגות.
(ראה
תרשים 3) הנחה זו מתחזקת כמובן לאור
ההשוואה בין מבנה מערת המכפלה למתחם הר הבית
אשר נותן אינדיקציות מבוססות להבנת תהליכי הבניה במקום. (כגון שערי חולדה
ששימשו כניסה ויציאה- כחולדה זו היוצאת מן החורים ) כניסה זו שימשה כניסה ויציאה
עד שנסתמה בתקופה קדומה.
מדוע
ומתי נסתמה הכניסה הקדומה?
מדוע
ומתי היה צורך לפרוץ בחומת המתחם פתחים חדשים הזרים לסגנון המובהק של הבניין?
על
שאלות אלו ננסה לענות בדיוננו.
.
המשורר הפרסי הדגול
כדי
לענות על שאלות אלו נעיין במקור חשוב המתאר לנו את חברון ומערת המכפלה בתקופה הפאטימית.(לפני
כאלף
שנים) זהו תיאור ביקורו של הנוסע הפרסי
ערבי נאצר ח'סרו. שהיה משורר ופילוסוף בן המאה ה-11. הוא מתואר כאחת הדמויות המרשימות ביותר בשיעה
האיסמעילית. חסרו ביקר בארץ ישראל בשנת 1047 ותיאורה עולה מתוך תיאור מסעו
מחו'ראסאן למצרים. גם בחברון ביקר ותיאר אותה כפי שנגלתה לו.(1)
נתייחס לתיאור
המתייחס לפריצת הפתח בקיר הצפוני (מזרחי) של מערת המכפלה.
"...נמסר לי כי בימים קדמונים לא היה קיים פתח
כלשהו למסג'ד שבחברון וכל המבקרים כאן לא יכלו להתקרב יותר מאשר אל הפרוזדור
החיצון המוביל לחדר הקברים. אולם כאשר הח'ליף הפאטימי אל מהדי עלה על כס הח'לפות
הוא פקד על פתיחת פתח מתאים למסג'ד(נדון בקטע זה לעיל). הוא הוא שסיפק את
כל כלי העבודה, את השטיחים ואת המרבדים, והוא גם שהתחיל לבנות בנינים רבים
ומרווחים. שער המסג'ד הוא אפוא באמצעיתה של החומה הצפונית, והוא גבוה ארבע אמות
מעל לפני האדמה, מדרגות אבן לעלייה וירידה נמצאות לצד שער הכניסה"
מן
התיאור מתעוררת שאלה מרכזית. מוזכר כי
"... כאשר הח'ליף הפאטימי- אל מהדי עלה על כס הח'ליפות (910 ) הוא פקד על
פתיחת פתח מתאים למסגד וכו"... הכוונה כנראה לעבידאללה מייסד הפיצול הפאטימי
באיסלאם השיעי. (2) אולם בשנה זו לא שלטו הפאטימים בארץ כלל!!! . באותם ימים היו
הפאטימים בתחילת התארגנותם בצפון אפריקה. השליטים בארץ היו העאבסים(3) לפאטימים לא
הייתה יד ורגל בארץ ישראל ובטח שלא יכלו לפקוד על מישהו (כלשונו של נאצר ח'סרו)
לפרוץ פתח בקיר המתחם של מערת המכפלה וכדו'.
אם
כן מדוע מייחס נאצר ח'סרו את הפרצה הזו דווקא לאל-מהדי(עבידאללה) כשאפשרות זו
מנותקת לחלוטין מן המציאות?
המניעים האפשריים לייחוס הפריצה לעבידאללה
לשם
הבנת העניין עלינו להכיר את אופים המיוחד ואת תקופת שלטונם בארץ ישראל.
לפאטימים
הייתה שאיפה אימפריאליסטית ברורה שנבעה מאמונתם בתורתם ובשליחותם הדתית. שאיפה זו
התבטאה במגמות התפשטות טריטוריאליות בלתי פוסקות. שאיפה זו הובילה אותם לכבוש את
ארץ ישראל בדרכם לבאגדד-ליבה של הח'ליפות העאבאסית השנואה עליהם. (הדבר מעולם לא
צלח בידם). אמונה זו גם הולידה מערכת תעמולה אדירה. רשת מסועפת של תועמלנים
("דאעי" ) פעלה בכל רחבי האיסלאם, הביאה לממשלה הפאטימית בקהיר מידע
מודיעיני והפיצה את הוראותיה. סוכניה פעלו בכל הדרכים- בדברי חנופה והבטחות,
איומים ושחיתות- והשכילו להפיק תועלת מכל סכסוך ומכל משבר. תעמולתם של הפאטימים
התנהלה 
במחתרת,
אך הייתה מורגשת בכל מקום,והיא יצרה ברחבי עולם האיסלאם אווירה של אי שקט ושל חשש
מפני הפאטימים, שהייתה היא עצמה אחד מהמקורות של כוח השפעתם... עם פעילי הפאטימים
נמנה גם הוגה הדעות הפרסי הגדול....נאצר ח'סרו!!! (9) זאת אומרת כי בין שאר עיסוקיו הוא היה תעומלן
שיעי-פאטימי!
הפאטימים
ששלטו בארץ ישראל החל משנת 970 לא הרבו לבנות בארץ. מפעלם החשוב היה יסוד העיר קהיר במצרים (973). שם גם התרכז שלטונם. את 60 שנות
שלטונם הראשונות בארץ ישראל ליוו מלחמות ומרידות חוזרות ונשנות. שנת 1030 הייתה
השנה הראשונה שבה שקטה הארץ. הח'ליף בקהיר בשנים אלו היה אלטאהר. בארץ ישראל היה
מושל צבאי מטעם הפאטימים ושמו אבו מנצור אנושתכין בן עבדאללה אלדזברי(4) מושל זה
היה דמות המפתח בשלטון הפאטימי בארץ ישראל במשך שנים רבות. הוא נחשב למושל המצטיין
מבין כל המושלים הפאטימיים בארץ ישראל. (5) אלדזברי יזם עבודות בניה ושיפוץ
במקומות שונים בארץ. כתובת מנציחה את עבודות השיפוץ והבניה מטעמו עוד בשנת 1023
בהר הבית, ומעידה על יחסו למקום הקדוש.
כתובת בכיפת הסלע מנציחה את מפעלו שם בשנת 1032. כתובות נוספות באזור הר
הבית שבות ומזכירות אותו ואת הח'ליף אלטאהר.
בימיו נעשו עבודות שיקום גם ברמלה ותחילתן
בשנת -1030. לאחר השלמת חומת רמלה ב-1033 נתן השלטון המרכזי במצרים דעתו
לחומת ירושלים, וציווה לבנותה מחדש. אבני הבניין נלקחו מכנסיות שנהרסו במיוחד
לכבוד האירוע....(6)
הייתה
זו תקופת קצרה של שלום ובניה אך היא נודעה גם בפגעי הטבע החמורים והרבים שהתחוללו
בה. החמור מבין פגעי הטבע פקד את ארץ ישראל
ביום ה' י"ט טבת ד'תשצ'ד- 5 דצמבר 1033. (7) היה זה רעש אדמה עז. מוקד הרעש היה באזור רמלה אך בכל רחבי ארץ
ישראל חרבו מבנים ורבים נקברו מתחת להריסות. עצמת הרעש הייתה 7.1-7.6 בסולם ריכטר (8) גלי ההיזון הנלווים
נמשכו כ-40 יום בכל רחבי הארץ. בייחוד נפגעו ערי החוף: עזה ,אשקלון, חיפה, אך גם
הנגב, ההר, ירושלים, שכם, טבריה וסביבותיהן וכן הרי הגליל. למזלם של התושבים אירע
הדבר ב"טרם פנות היום" בטרם היות האנשים על מיטותיהם. בנוגע לנושא
דיוננו נמסר לנו מידע חשוב ביותר . מוזכר כי
בין המבנים שנפגעו ברעש היה גם מסג'ד איברהים שאינו אלא המסגד אשר
היה על מערת המכפלה.
לאחר
הרעש החלו עבודות שיפוצים נרחבות בירושלים ובמקומות נוספים. הגיוני כי בין המבנים ששוקמו לאחר הרעש היה גם מבנה המסגד של
מערת המכפלה. חברון נתפסה בעיני המוסלמים כאחותה של ירושלים מתוך תיאורו של נאצר ח'סרו עולה כי אלדזברי גם גילה עניין
ויחס קדושה וחשיבות למערת המכפלה. לדבריו ראה במקום.... "מחצלת אחת שנשלחה
ע"י "האמיר אלג'יוש". הוגד לי שמרבד תפילה זה נקנה בקהיר במחיר שלושים דינרי זהב
מגרביים". " האמיר אלג'יוש " פירושו "מפקד הצבאות" .היה
זה לא אחר מאשר אלדזברי . שיקום המסגד שעל
גבי מערת המכפלה לאחר רעידת האדמה נראה כמתבקש.
אז מי כן פרץ את הפתח בקיר
הצפוני-מזרחי?
לאור
כל האמור לעיל יתכן כי מערכת המדרגות בפתח המקורי למערת המכפלה (מספר 4 בתרשים 1
)קרסה ברעידת האדמה של שנת 1033. כמו"כ יתכן כי קריסת השער גרמה לחשיפת
ה"פרוזדור המוביל לחדר הקברים" מתוך השער המקורי. הדבר אולי רמוז
בתיאורו של ח'סרו. פרוזדור זה היה נסתר כל השנים מאחורי גרם המדרגות הגדול. לאחר
שקרסו המדרגות נוצר מצב חדש שבו
"....כל המבקרים כאן לא יכלו להתקרב יותר מאשר אל הפרוזדור החיצון המוביל
לחדר הקברים." כתוצאה מרעידת האדמה הפכה העלייה למסג'ד לבלתי אפשרית למשך
תקופה מסוימת, ואילו מערכת הפרוזדורים העתיקה שהייתה נסתרת עד אז נחשפה!!! עצם
האפשרות שמישהו עשוי להגיע אל חדר הקברים
דרך הפרוזדור החיצון הדירה שינה מעיניהם של כמה אנשים בחברון ובמערת המכפלה באותם
ימים (ובעצם אפילו עד היום הזה....) (10) ידוע כי התפיסות השיעיות של הפאטימים
גרסו סודיות בענייני הדת, וכניסה לפני ולפנים אל תוך מערת המכפלה עשויים בהחלט
לסתור גישות אלו.(11) מאחר ושיקום המדרגות היה בלתי אפשרי ולמסג'ד אי אפשר היה
להיכנס (הכוונה לכניסה של ציבור שלם ולא
רק מטפסי הרים...)הוחלט לפרוץ פתח חדש למסג'ד. דבר זה גרר את הצורך לסתום את השער
הקדום וזאת כדי למנוע את הגישה לפרוזדור
המוביל לחדר הקברים. לפי הצעה זו הפריצה
של הפתח בקיר הצפון מזרחי והסתימה של הפתח המקורי הם מפעלו של אלדזברי בימי אלטאהר
או אלתמנסר בנו לאחר רעידת האדמה של 1033.
הביטויים
"נמסר לי" ו"בימים קדמונים" הנזכרים בקטע נראים קשים. אך ניתן
בהחלט לומר כי הם נכתבו כדי להעניק עומק היסטורי לפרשה זו. כשם שידע ח'סרו כי לא
עבידאללה (אל מהדי) הורה לעשות את הפריצה ושזוהי תעמולה שהוא פיתח בעצמו לכבודו,
כך הוא ידע כי כל זה לא קרה בימים קדמונים אלא שנים מועטות בלבד לפני ביקורו
במקום.... (כבר אמרנו לעיל כי הם השכילו להפיק תועלת מכל משבר....גם ממשבר של
קירות ומדרגות ניתן להפיק תועלת לאימפריאליזם הפאטימי...)
עיון נוסף בתיאור מגלה לנו את
ח'סרו המשורר הפרסי הדגול...
כעת
מובן הייחוס הבלתי אפשרי לאל מהדי. הדבר
מעניק משמעות עצומה למקום הקדוש מחד ולאל מהדי מאידך. שהרי חוץ מאיבראהים הקדוש
הקבור במקום, ומחמד שביקר במקום בעת טיסת הלילה שלו הנה מופיע גם עבידאללה. את ההשלמה החשובה הזו ממציא ח'סרו
בתיאורו זה.
כעת
נוכל לקרוא את תיאורו של נאצר ח'סרו באופן בהיר. בתארו את נושא הפתח לעיל אין הוא
מנסה ללמד אותנו פרק בהיסטוריה אלא פרק באיסלאם שיעי- משיחי!! דבריו מתפרשים היטב
בצורה הבאה. עוד בהיות עבידאללה בצפון
אפריקה ומנותק מכל יכולת השפעה על ארץ ישראל פקד(על מאמיניו) לפרוץ פתח מתאים
למסגד-כשיוכלו. הדבר מזכיר את דוד המלך(להבדיל...)אשר
הכין את כל התכניות ואת כל מה שנדרש לבית המקדש עבור שלמה (כי הוא עצמו
לא יכל לבנות אותו) (דה"א א' כ"ח י"א- והלאה ובעיקר עד י"ט...
) גם עבידאללה על פי ח'סרו לא יכל לבנות במערת המכפלה למרות
רצונו העמוק...לכן הכין והשאיר את כל החומר מוכן לכשיוכלו ממשיכי דרכו לעשות זאת.(13)
הרעיון המסתתר: אל מהדי הוא כמו דוד...דוד היה משיח...
מצד
האמת ההיסטורית כפי שכבר צוין , הרי עד לתום מלחמת שישים השנים
(1030
) לא הייתה לפאטימים כל אפשרות להתפנות לענייני בניה בארץ ישראל. רק עם תום המלחמה
ניגשו להתעסק בבניית רמלה והר הבית וכדו'. התקופה היחידה בימי הפאטימים בארץ ישראל
בה היה בניה ושיקום משמעותיים, הייתה דווקא בימיהם של נאצר ח'סרו ובימי הח'ליף
אלטאהר ובנו אלמתנסר. אלדזברי הוא מושל הארץ בימיהם...(12) תאור בנית הבתים הרבים והמרווחים ש"התחילו
להיבנות" בימי "אל מהדי" חושפת לעיננו מתי באמת נוצרו
השינויים החשובים שאוזכרו. גם המחצלת שתרם אלדזברי
מעידה בשקט על התורמים והמשקמים האמיתיים. שהרי לא יתכן כי המסגד הקדוש
מאוד של איברהים יפגע קשות והשלטון במקום לפתור את הבעיות החדשות שנוצרו.... יתרום
מחצלת.... אם נדייק עוד מעט בדבריו הרי מחצלת מונחת בסוף העבודה כשהבניין הופך
למסגד. המחצלת היא כזו שראה במו עיניו אך גם משל. כך הוא מבליט את הרעיון המשיחי
שבדבריו. החזון והתכניות וכל כלי העבודה והשטיחים והמחצלות וכו' "פקד
והכין" עבידאללה (אל מהדי), ואילו את הביצוע בפועל (המחצלת...)ביצע אלדזברי.
גם הביטוי המוזכר בקשר ל"אל מהדי" הוא "פקד". ביטוי זה מתאים ביותר
לתפקידו של אלדנזרי. בצורה זו נהפכים מעשי הח'ליף והמושל לגילוי רצונו העמוק של אל
מהדי והממשל הפאטימי הוא השליח הרשמי של עבידאללה (אל מהדי). יתכן מאוד כי בכך
מציצה בעדינות ובתחכום רב תקופת הפריצה האמיתית של החומה. יתכן מאוד כי היו אלו
ימי אלטאהר ובנו אלתמנסר כח'ליפים וימי המושל הצבאי שפקד מטעמם – אלדזברי. כך גם מתגלה ח'סרו המשורר הפרסי הדגול....
הפרצה באולם השמחות- אל אמבר
ב"אולם
השמחות" ישנה פרצה נוספת שאינה מחופה בשיש ומראה הוא מאוד פשוט. במבט כלפי מעלה
ניתן לראות את נדבכי האבן האדירים המרכיבים את החומה. כלפי חוץ האבנים מסותתות אך
בחלק הפנימי הן אבני גוויל. עובי החומה מתגלה בפרצה, כשניים וחצי מטרים. הנדבכים
לא הוסרו באופן אחיד. בחלק הדרומי של הפרצה נדבך האבן התחתון פשוט הוסר מחיבורו
בקלות והותיר אחריו קו אלכסוני חצוב בעדינות בסלע. קו זה מעיד על מקום הנחת האבן
במקום בעת הבניה. זו היא צורת הנדבכים המלווים את קו החיבור של החומה לקיר התמך.
נדבכים דומים נשתמרו במקומם בהמשך הקיר ולא הוסרו. לעומת זאת מצד צפון של הפרצה
נראה כי האבן הוסרה בסיתות שהותיר אחריו מעין משולש אבן שלא הוחלק היטב. כנראה
שבמקום זה האבן לא זזה ממקומה בטבעיות והיה צורך להסיר אותה בסיתות. (כאן מקומן
של התמונות שמתארות את הפירצה בחומת המבנה) הפתח נפרץ בדיוק באזור חיבור חומת
המצודה הצלבנית לקיר המתחם. ניתן לראות עד היום את הקיר הצפוני של החומה ובה חרכי
ירי הפונים אל מחוצה לה. בחלקה העליון של החומה ניתן להבחין בהתחלתו של קמרון זה
נראה היטב בחלק הרחוק ביותר של החומה מקיר המתחם. שם הקמרון משלים את מהלכו ומתחבר
לקיר הפנימי של החומה. קמרון זה ליווה את כל קטע החומה עד חומת המתחם ויצר מערכת חללים מקורים ששימשו למטרות שונות.
המקום בו קיימת הפרצה "באל אמבר" היא מרכז הקמרון הצלבני במקום חיבורו
לחומת המתחם. הדבר מעיד על כך שהפרצה נפרצה בהקשר ישיר לחומה הזו.(תרשים 5)
נראה
כי הפרצה נפרצה בתקופה הצלבנית .הצלבנים כבשו את חברון בשנת 1100 .על גבי המבנה של
מערת המכפלה בנו כנסיה גדולה ושמה "שנט אברמיוס" בסמוך למתחם בנו חומה
מלבנית שיצרה שטח סגור באזור הקיר הדרום מערבי של המתחם. מאחר ובימיהם כבר ניתן
היה להיכנס למתחם בפתח הפאטימי הרי שהכניסה הראשית אל הכנסייה אכן נותרה משם. הפתח
ב"אל אמבר" נפרץ כדי לתת מענה עבור באי המצודה. האזרחים הרגילים נכנסו
אך ורק מכיוון הג'אוליה ואילו פרצה זו הוליכה
ישירות מן המצודה וממנה נכנסו ויצאו רק באיה. לדבר יתרונות משמעותיים
במיוחד לאוכלוסיית מיעוט כמו הצלבנים. הדבר מאפשר נסיגה כללית של באי הכנסייה אל
המצודה בעת צרה. ולהפך- נסיגת אנשי המצודה אל תוך המתחם. גם בטקסים יכלו האנשים
החשובים להיכנס באופן מאובטח דרך המצודה ולהיכנס ישר לכנסיה מהפתח הדרום מערבי
שלה. משמעות הדבר היא בתפיסתם של הצלבנים את תפקידה של מערת המכפלה. מחד כנסיה
ומאידך חלק ממערך הביצורים של העיר חברון.
הפרצה שמול "מצבת
יוסף".
הפירצה
השלישית הקיימת כיום בחומת המתחם היא הפרצה שמבעדה ניתן להכנס אל הקומה השניה
והמצבה שעל "קבר יוסף". מתי נפרצה פירצה זו?
ישנו
מקור בספרות הנוסעים משנת 1495 (ציון המקור מספר חברון)המשייך את הפריצה לימיו של
השליט אד-דאהר ברקוק ב-796 להיג'רה, שהיא שנת 1400 לערך. סולטאן זה שהיה ממוצא
צ'רקסי שלט בשנים 1382-1399.(15) באופן כללי ידוע כי פעילות שיפוץ ושיפור רבה
מתחוללת במערת המכפלה ובחברון בימי השליטים הממלוכים.
מדוע
היה צורך לפרוץ את החומה במקום זה? לאחר נסיגת הצלבנים מהאזור התברר שלמערת המכפלה
הוצמדה חומה החוסמת את הגישה לחלק הדרום מערבי שמחוץ למתחם. הממלוכים היו מעונינים
להמשיך ולהשתמש במצודה במתכונתה הצבאית, אולם בתוך המצודה שנוצרה שכן "קבר
יוסף" שרבים רצו להגיע אליו. נוצר צורך לאפשר למבקרים להתקרב אל קבר יוסף אך
לא דרך המצודה. לכן נוספה מעל הכיפה של קבר יוסף קומה שלמה נוספת ובה מצבה עילית
לזכרו של יוסף.כך נוסף למבנה הנמוך כל הגובה הדרוש כדי להגיע לגובה רצפת המתחם
הפנימי. בחומת המתחם נפרצה הפרצה השלישית וכך יכלו המבקרים
להציץ מבעד לפתח אל "מצבת יוסף" אך מבלי לשבש את תפקודה של
המצודה.
צורת
הבניה של התוספת על גבי "קבר יוסף" התחתון מעניינת אף היא. כל הקומה
נשענת על קיר המתחם ועל שתי תומכות גדולות מערבית לה. מתחת לרצפת הקומה העליונה
קיימת הכיפה המקורית של הקומה הראשונה. בין שתי הקומות ישנו חלל שניתן לגשת אליו.
כמובן ששיטה זו נועדה למנוע קריסת התקרה מכובד הקומה שעליה. (תרשים 6)
אנו
רואים כיצד המקום העסיק ועניין אנשים רבים לאורך ההיסטוריה. אלו הקדישו תשומת לב
ואהבה רבה למקום והשקיעו בו הון ומחשבה לטפחו ולשמרו. עד היום מהווה אתר מערת
המכפלה מקום שרב הנסתר בו על הנגלה. סודות רבים מחכים לגילויים חבויים מתחת לפני
השטח ומאחורי דלתות ומנעולים. אנחנו מקוים כי מאמר זה חשף עוד טפח מסודות המקום
ויעורר עוד במעט את הציבור להכירו ולבקר בו.